דלג לתוכןlang_code= helocale= he_ILtextdomain= diklatext= מאמרים
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

הדרכה ויעוץ להורים

הדרכה וייעוץ להורים לילדים עם קשב וריכוז

הורים רבים מספרים לי שהם יושבים עם ילדיהם שעות ארוכות, מסבירים ומלמדים אותם שוב ושוב, אבל הילד לא מצליח להבין… ההורים מתוסכלים והילד חש כי הוא מאכזב אותם כל פעם מחדש. תמיד מדברים איתי על הפער הזה בין תפיסתם אותו כילד בעל יכולת לבין התוצאות.

אז נכון. הורים צריכים לאהוב את ילדיהם אהבה שאינה תלוי בדבר. האמנם? מה זה "הדבר" הזה שמדברים עליו? האם זה ההצלחה הלימודית/חברתית של הילד? האם זו התעודה שמודדת אותו פעמיים בשנה ומעלה אצלו את מפלס האכזבה שלו מעצמו? האם זו הנורמה החברתית שכולנו הורגלנו לחיות על פיה: לימודים, תפקיד בכיר, גאווה ורושם חיצוני?

אחרי הכל, מסתבר שכשיש לילד חריגה מהנורמה או המקובלות החברתית, או אז הופכים החיים לקצת פחות נוחים ונעימים למשפחה כולה. בקיצור, הייאוש לא נעשה יותר נוח אלא להיפך, הוא מצטרף לתחושת הכישלון של ההורים וביחד הם יוצרים תערובת של האשמות הדדיות על כך שהילד ומטענו הגנטי בכל זאת הגיע מהוריו יחד עם עוד כמה יכולות שאינן תמיד ברות מימוש, מה שגורם בהכרח לקושי הסתגלותי של הילד לא אחת, יחד עם הוריו.

אז הגיע הזמן לשבור כמה מיתוסים ולהסתכל למציאות בזווית ראייה קצת אחרת. האכזבה שלכם, ההורים, נובעת מחוסר הידע שברשותכם וכתוצאה מכך מחוסר ההבנה והקבלה של הלקות "הפרעת קשב וריכוז". עיקרו של ידע בתחום זה, שלא הוצג לכם במידה מספקת, הוא בהשלכותיו על יכולת האומדן שלכם את חולשותיו של ילדכם מול כישוריו, מצד אחד, ושל חוסר גילוי והבלטה של התכונות החיוביות הטמונות דווקא באופיו המשובח,  מן הצד האחר.

 אז מה עושים?

ראשית, יש למחוק גם את הכעס הנולד מאותן אי-הבנה ואי-קבלה של הדיסוננסים התנהגותיים, הלימודיים והרגשיים שאינם קשורים או תלויים בכוונותיו וברצונותיו של הילד הלקוי אלא, נהפוך הוא, פועלים עליו בניגוד גמור אליהם.

שנית, יש לפנות את העייפות המתישה, שחלקה הגדול נובע מההתמודדות הבלתי פוסקת עם כל אלה: עם הכעס, אי-הקבלה, האכזבה החוזרת ורגשי האשם, ולצד זה, כמובן, עם חוסר האונים המעשי הקשור להיתקלויות הנובעות מהסימפטומים מפריעי הפעילות עצמם.

שלישית, את חזון ההורה האידאלי כדאי להשאיר לסרט אחר. לאו דווקא מה שחונכתם אתם בדרככם, מתאים כיום לילדכם. התקופה השתנתה ואתה גם המדידה המקבעת והמקטלגת.

רביעית, יש להתאים את אופי הלמידה לילדכם כפי שנכתב באבחון או כפי שקיבלתם בייעוץ. העזרה חייבת להיות קבועה לאורך זמן ולסייע לילדכם להתמודד עם המטלות הלימודיות בבית הספר.

חמישית, לדאוג שילדכם יקבל את ההתאמות כפי שהוצגו ע"י הפסיכולוג באבחון וכן ע"י יועצת בית הספר. יש לסייע לילדכם להתארגן בלמידה בכל גיל.

שישית, יש לדאוג לסדר וארגון בבית, ילקוט במקום, ספרים במדף ושולחן למידה נקי מכל גורם שיכול להסיח את דעתו של ילדכם. כמו כן, יש להימנע מדרישה לסידור עצמאי תמידי ונזיפות חוזרות ונשנות על אי סדר כזה או אחר. ככלל, יש להימנע ככל האפשר מכעס על התנהגות בלתי סלחנית של הילד.

הכוונה וייעוץ להורים – מה זה אומר?

הכוונה וייעוץ להורים יכולה להינתן במפגש חד פעמי או בסדרת מפגשים ע”פ המקרה והצורך.

בפגישה יינתנו כלים מקצועיים בנושאים הבאים:

  • הצבת גבולות ברורים כתנאי להרמוניה משפחתית.
  • תקשורת נכונה.
  • מיומנויות של סדר וארגון.
  • הערכה עצמית ודימוי עצמי.
  • ביטחון עצמי וביטחון פיסי.
  • לקיחת אחריות.

“במפגשי הייעוץ וההכוונה למדתי איך להציב גבולות לילדים, איך לא צועקים וצורחים כל הזמן ואיך לעזור לילדיי להתארגן לבית הספר, לחוג ולבילויים המשפחתיים” (נעמה)