דלג לתוכןlang_code= helocale= he_ILtextdomain= diklatext= מאמרים
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

הפרעת קשב וריכוז

אימון נוער עם התמחות לנושא קשב וריכוז

מיד כשהתחלתי את לימודיי באוניברסיטה בחוג לחינוך נתקלתי במרצה מוערך ששאל אותנו האם נבקש מאדם נכה, קטוע רגלים, היושב על כיסא גלגלים לרוץ אחרינו? השבנו בשלילה.

נכון, השיב המרצה. אז למה מבקשים מילד הסובל מהפרעת קשב להתרכז בשיעור? לקרוא בקול רם? לשבת בשקט? לבצע משימה לאורך זמן?

אחר כך נרשמתי ללימודי אימון (קואצ'ינג) לבני נוער ושם גיליתי שבכל אחד טמון הייחוד שלו, כל אחד יכול אם רק ינסה ויאמין בעצמו כאשר יסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, דהיינו על מה שיש לו ולא על מה שאין. עכשיו אני מחברת זאת יחד ומקבלת תמונה שלמה יותר.

אז מהי בעצם הפרעת קשב?

הפרעת קשב היא תסמונת נוירולוגית הכוללת 3 תסמינים:

1. אימפולסיביות – קושי לשלוט בדחפים, קושי להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם, התפרצות לדברי אחרים ועוד.

2. הסחת דעת – קושי להתרכז בכיתה בנושא הנלמד לטווח הארוך, כיוון שכל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא, קושי בארגון וסדר, שכחת ציוד ועוד.

3. היפראקטיביות – הפרעות בגן, בבית ספר, בבית. הם קמים, יושבים, רצים, רבים ומתעמתים לרוב.

כמו כן, הפרעת קשב אינה ליקוי למידה או ליקוי שפה ואינה קשורה לרמת משכל נמוכה. להיפך, אנשים רבים הסובלים ממנה הם חכמים מאוד, אלא שחוכמתם מסתבכת בפנימיותם, ולכן התרת הקשרים עלולה לדרוש סבלנות והתמדה שקשה להם לגייס בצורה עקבית. את זה אני עושה צעד אחר צעד באימון נוער.

כשאני מבקשת מאחד ממתאמניי לתאר לי את שעובר עליו במהלך היום הוא משיב: "בד"כ אני מפשל, אני מפסיד, אני שוכח, אני מתווכח, אני דוחה, אני מעכב, אני הולך לאיבוד, אני מתעצבן, אינני מתמיד, אני מפגר אחרי כולם, אני ננזף ע"י כולם, אני מאכזב את עצמי ואת הוריי ואת כולם….".

זה המקום להוסיף כי הערכתו העצמית ירודה, אם כי הטמפרמנט הטבעי שלו עליז דיו כדי לשמור על מצב רוח טוב במהלך היום יום.

כעת, באמצע האימון, הילד מתחיל להסתובב סביבי. הוא כבר חסר מנוחה. הוא שואל אותי אם לא אכפת לי ואני מהנהנת בראשי בתנועת הסכמה.

בהמשך, אני מבקשת מהילד הזה לספר לי עוד קצת על חייו. הוא מסרב בנימוס כי חושש שאיני מבינה אותו, אני מרגיעה אותו כשאני שולחת לו הבטחה שהוא ידבר ואני כבר אעשה את הארגון של דבריו….הוא נרגע ומתחיל לספר שלל סיפורים של חוסר הבנה, חוסר תקשורת, תוכחה עצמית, תת הישגיות, הזדמנויות שהוחמצו, אנשים שכועסים מסביב ואף התנהגות מסוכנת. הוא עוצר רגע, ואני מבקשת שיספר משהו טוב. הוא חושב קצת ואז ממשיך לספר סיפורים על הרפתקאות, טוב לב, אינטואיציה, חביבות, אנרגיה טובה והתלהבות.

"אתה מדהים" – אני אומרת לו. הוא מחייך חיוך נבוך.

קשה לו, אני יודעת. אני כל כך מבינה מה עובר עליו. אבל אני מבינה גם את הוריו/משפחתו/מוריו/חבריו אשר משתגעים מרוב חוסר עקביות, ממצבי רוח קיצוניים, מזיכרון קצר מדי, מחלומות בהקיץ, מחיפוש אחר גירויים, מעצלות ובעיקר משקרים.

מה גורם להפרעת קשב?

תורשה, גנטיקה , בעיקר.
ההגדרה המדויקת יותר: "הפרעה מינימלית".