דלג לתוכן

היכן שאנו אוהבים הוא הבית…גם אם זה קצת רחוק

חופשת הקיץ מסתיימת והשגרה נושפת לנו לחזור למסלול החיים, אותו מסלול שהתחלנו לפני קצת פחות משנתיים, אותו מסלול שמתהווה ביבשת אחרת, בצד השני של העולם. 

החום שנשבר בשעות אחר הצהריים וסימני הסתיו נותנים את אותותיהם וקוראים לנו להתרגש לקראת השנה החדשה, לסדר את הבלאגן של הקיץ ולפתוח שוב את דלתות הנשמה שנסגרו לכבוד המנוחה. היה לי שקט בקיץ הזה. הייתה תחושה של ריקנות כשכל החברים נסעו לבקר בארץ הקודש והשאירו אותי לשמור על ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שמתמודדת עם מנהיגות צבעונית וקריאות לשינוי, כל אחד ממקומו הוא.

ואצלי, למרות השקט שנכפה עליי,עולם כמנהגו נוהג: הבן שלי נכנס לגן, עברנו יחד התאקלמות לא פשוטה, יותר שלי מאשר שלו (אני זוכרת שביום הראשון שנפרדתי ממנו הרגשתי שאני לא יכולה לנשום מרוב כאב בחזה וייסורי מצפון שהשכיחו ממני את הטעם של הקפה). אחר כך הייתה הסתגלות שלו שם ושלי בבית עם הלבד והמוכר לי מזה שנים (ככה זה כשהבעל עובד שעות נוספות), ובהמשך קצת הנאות לצד שיווק, פרסום והמון כתיבה חדשה ופורייה שהובילה לצמיחה של יש מאין ופתיחת הלב הסגור.

אני אוהבת להיות כאן, בבית שלי, לא משנה היכן על הגלובוס, העיקר בבית הזה הקטן והחמים שיש בו אותנו. יש בו את המשפחה שלי שחלמתי עליה שנים רבות והתעקשתי ליצור אותה ולא להיכנע לתכתיבי המודרניות של “המשפחה החדשה” על שלל גווניה וצורותיה…שמחה בחלקי שהייתה לי את האפשרות לבחור והצלחתי לחכות בסבלנות אין קץ המלווה באמונה חזקה ורצון גדול לעשות את זה בדרך שלי.

למה אני אוהבת את הבית שלי כאן?

כי כאן הפכתי סוף סוף, לראשונה, בגיל 40, להיות אימא.

אני אוהבת להיות אימא. אימא של ג’וש, קצת גדולה בגיל אבל עם המון רוח שטות של אימא צעירה, מלאת ניסיון של החיים וחסרת הניסיון של האימהות. אימא חמה שמנשקת ומחבקת בלי סוף ומלמדת אותו על הבורא והבריאה בכל יום שחולף. אנחנו מטיילים יחד ואני מרגישה שאני מרחפת. אני מתמסרת לריח של הטבע ושל המדרחוב השוקק הסמוך לביתנו שיש בו הכל מהכל, ויש בו אותנו יחד שם.

אני אוהבת להיות אימא. אני לומדת בכל יום עד כמה אפשר לאהוב אותך בלי סוף, עד כמה הנשמה שלי שחיכתה לך שנים רבות לא ידעה, בעצם, למה היא מחכה באמת, לא ידעה כמה עוצמות יש ביצור הקטן הזה שקורא לך “אימא” ומחבק אותך חיבוק חם שממיס לך את כל חומות ההגנה שבנית מסביב ללב הפצוע שלך. אני מתרגשת מכל תנועה חדשה שלך ומכל צליל שהפה שלך מפיק. אני אתך בכל רגע שכזה.

אני אוהבת להיות אימא בבית שלנו, שמשחקת אתך בכל המשחקים על השטיח ונהנית יותר ממך לגלות אותם שוב כמו פעם. אני מלמדת אותך לצייר ולהדביק, ואתה עדיין צעיר אבל זורם איתי במשחקים הקטנים האלה שהם רק שלנו באותם הרגעים. אני מלמדת אותך להגיד “מודה אני…” בכל בוקר ואתה מחזיר לי בחיוך וחיבוק ענק, כזה שרק אתה יודע לתת לי. אנחנו גם אומרים “שמע ישראל…” בכל לילה ומברכים על היום הנפלא שעבר עלינו, גם אם קצת היה לנו קשה (אולי בגלל שהתגעגענו כל כך, אולי בגלל שכאב לנו משהו ואולי סתם כי היינו עצובים…). אחר כך אני מחבקת אותך קרוב אליי עד שאתה נרדם. ואני מאושרת…כל כך מאושרת שהדמעות מציפות אותי מדי ערב ואני מרגישה מחנק בגרון מרוב אושר שחיכיתי לו שנים רבות.

ואתה גדל ואני גדלה אתך. ואתה מעצב את אישיותך ואני מקבלת את התבגרותי באהבה וגם את סימני הזמן והעייפות ממירוץ החיים. ואתה רוכש לעצמך חברים חדשים ואני רוכשת כלים לגדל אותך כמו שאתה ואותי כמו שאני. ואתה מתמודד על כאבי הגדילה והצמיחה ואני מתמודדת עם העובדה שכל כאב שלך מגדיל את כאבי שלי. ואתה לומד לדבר ואני למדתי לשתוק כדי להניח לדברים להירגע לתוך החלל הגדול.

היום, אין בליבי ספק שבשבילך היה שווה לחצות את האוקיינוס הגדול ולטבוע בנהרות של געגוע למה שנשאר בבית הישן שלי. והייתי עושה את זה שוב, אם רק הייתי צריכה, אם רק הבורא היה מסמן לי לעשות זאת.

ואני יודעת שנבחרתי על ידי אלוהים להיות האימא שלך. והוא, היושב במרומים, לא עושה טעויות.

ואני חושבת עלייך כל הזמן, גם שאני קצת רחוקה ממך, והאהבה שלי אלייך היא משהו שאתה לעולם לא תבין, כמו שאני לא הבנתי עד שהפכתי להיות אימא. 

אוהבת את הבית שלי שבחרתי להקים ביבשת הגדולה, כאן הם חיי וכאן הנשמה שלי פורטת על מיתרי הלב  והניגון שלה נפלא 🙂

4 Comments on “היכן שאנו אוהבים הוא הבית…גם אם זה קצת רחוק”

  1. רויטל גנדלמן says:

    מתוקה שלי, הכתיבה שלך מרגשת מאד. יש בה כנות וקבלה, אהבה והבנה. התרגשתי ואהבתי ❤️

    1. דיקלה גולסה says:

      תודה חברה יקרה 🙂

  2. שירלי עובד says:

    הכתיבה שלך מרגשת ועכשיו גם מלמדת !
    תודה את מדהימה !

    1. דיקלה גולסה says:

      היי חברה אהובה, .תודה לך 🙂

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>