דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

התפתחות הכתב של ילדים – פענוח ציורים וגרפולוגיה – לוס אנג’לס

writing

“וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת–לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים” (שמות, פרק לא’, יח’)

הכתיבה היא מתנת אל לאנושות ובעבר הרחוק היא הייתה מנת חלקם של יחידים בלבד. עם השנים וההתפתחות האנושית הכתיבה הפכה להיות אמצעי התקשורת העיקרי בין בני האדם (מהמאה ה-19 בעיקר ואילך). הכתיבה היא המיומנות השפתית האחרונה שהאדם רוכש לאחר הבנת השפה, הדיבור והקריאה.

התפתחות הכתיבה בינקות

התפתחות הכתיבה של הילד מקבילה להתפתחות השפתית שלו. בתחילה מדובר ב”שרבוט” שהוא מעין “קשקוש” מקרי של הילד על הדף. השרבוט אינו מאורגן והוא דומה למלמול הינקותי.
בהדרגה התינוק לומד לשלוט על תנועותיו והוא מסוגל לצייר קווים מאורגנים יותר. מגיל שלוש לערך, רוב הפעוטות יוזמים דמויות עם סימנים ברורים: איש, ילד, אימא, אבא, כלב, בית, עץ. הסיבה לכך היא שהילד מתחיל להתייחס לעולם החיצוני סביבו, הוא נהנה מהחוויה האסתטית ומפתח את הקואורדינציה שלו.

התפתחות הכתיבה בגיל הקדם-בית-ספרי

בשלבים אלה כבר נראה תבניות בסיסיות של סימנים גרפים מדויקים יותר, ישרים יותר ומאורגנים היטב על הדף. הציור הוא לפי היגיון בסיסי (שמים למעלה, אדמה ובית למטה). ילדים בני חמש ושש, כותבים לשם ציון בעלות. הם מנסים לכתוב את שמם על ציוריהם, או חפצים אחרים חשובים בעיניהם.
יש לציין כי לכל המעוניין לבדוק את בשלות הילד לעלייה לכיתה א’, יש מבחן שנהוג לערוך, מבחן ציור ידידותי וקל, שבאמצעותו ניתן לראות את איכותו של הקו המצויר, התנועה שלו (מהירה ולוחצת או איטית ושקולה) ועריכה של הקווים על הדף (מצביעה על היכולת של הילד להתמצא ולהתארגן בשטח ומסוגלותו להבין הוראות).

כיצד מתפתחת הכתיבה אצל הילדים בבית הספר?

כתב ידו של הילד מתפתח באופן הדרגתי ובצעדים קטנים. ההתפתחות היא תוצאה של צמיחה מוטורית, אינטלקטואלית ורגשית. הכיתה עתה נלמדת כמערכת סמלים תקניים על פי חוקים נלמדים ובלתי משתנים. הילד רוכש את הכתיבה בבית הספר במהלך השנה הראשונה, משחזר את הסמלים ומארגן אותם בהתאם לאותם חוקים.
מרגע זה ואילך, הכתב הופך להיות אישי והוא מקבל סגנון ואפיון מיוחדים ובלעדיים לכל כותב. דהיינו, אפשר לראות בכתב בצורה ברורה את אישיותו של הכותב הבאה לידי ביטוי בתנועה שהוא מפעיל בעת הכתיבה, הלחץ שלו עם העיפרון על הדף וכיוון הכתיבה.
המשימה שמוטלת על הילד כעת היא להעתיק בדייקנות תבניות מוגדרות וברורות כיחידות מורכבות מאיברים קבועים. בהמשך הלמידה והתרגול הוא יתבקש לזכור את התבניות הללו כדי שיוכל לשחזר אותם ולחבר אותם למשפטים.
בשלב הסופי של רכישת הכתיבה, הילד נדרש לבצע את משימת הכתיבה של מילים ומשפטים ברורים בקצב ובמהירות הדרושים במסגרת הלימודים, תוך שמירה על בהירות וקריאות של הנכתב.

עניין חשוב לא פחות הוא התוכן של פעולת הכתיבה: כבר מראשית הכתיבה חייב התוכן להיות גורם ערכי מרכזי חשוב בדיוק כמו צורת הכתיבה. תמיד יש לכוון את הילד “לכתוב משהו” וזאת לצורך גירוי הדמיון והפעילות החשיבתית. מכאן נראה כי חשוב מאוד לתרגל את הכתיבה התקנית ולעודד את הילד לכתיבה חופשית שהבעה חשיבתית ודמיונית היא חלק ממנה. זה גם יעודד אותו לכתוב יותר.
אני מלמדת בהקשר הזה קורס פענוח ציורים בשילוב קלפי מודעות ושם אני גם מלמדת על חשיבות הכתיבה.

למה חשובה רכישת “כתיבה אוטומטית” אצל הילד?

הכתיבה מצריכה שילוב של תנועות גוף, שליטה ותיאום מוח-עין-יד והמטרה היא הפיכתה לאוטומטית ממש כמו הרכיבה על אופניים. בנוסף יש צורך של דומיננטיות היד הכותבת, מוטוריקה עדינה וכישורים שפתיים מפותחים שבאמצעותם הכותב יכול להביע את מחשבותיו. רכישת מיומנות הכתיבה חשובה עד מאוד כי היא מאפשרת לכותב להפנות את הקשב שלו לתוכן הכתיבה ולייחודיותה.
יתירה מכך, רכישת פעולת הכתיבה היא בהכרח למידת הקריאה. לפני שהילד מסוגלת לעצב את צורת המילים שלמד, הוא חייב להפנים את סמל האותיות, להכיר אותן מבחינה חזותית ושמיעתית ולשחזר אותן על פי דוגמה ברורה. רק אז הוא יהיה מסוגל לפתח את כתיבתו המוטורית ולהשיג הסכמה בין העין והיד, דהיינו, בין תפיסה סנסורית לביצוע מוטורי. יש כאן מעין דינמיקה משולבת בתהליך ההתפתחות של הילד.
מכאן הכתב מתפתח באופן ייחודי לכל אדם והוא מבטא קווי היכר לבלעדיותו האישית של הכותב. הילד הכותב מביא לידי ביטוי את אישיותו, הרגשותיו, מצב רוחו ותגובותיו. לכן ניתן לראות חוסר יציבות ואף שינויים כמו: כתב “יפה” נעשה פתאום מרושל או לא קריא. עלולים לחוש שינויים ושיבושים בזרימה של הכתיבה, בתנועה, בלחץ , בצורת האותיות ועוד. על כל זה ועוד אני מלמדת בקורס פענוח ציורים בשילוב קלפי מודעות, במרכז העיר לוס אנג’לס, בעברית ובזום בכל העולם.

אילו סוגי כותבים ישנם? מתוך הרצאה בתחום של “פענוח ציורים וגרפולוגיה – הדרכת הורים לפני החזרה ללימודים” – לוס אנג’לס

1. כותבים מהירים: ילדים שרמת החשיבה שלהם גבוהה למדי ואף מהירה אבל הם לא מקפידים על תיאום עם הכתיבה ויוצא להם, ברוב המקרים, כתב מרושל או אותיות שעולות אחת על השנייה. התופעה מאפיינת בעיקר ילדים אימפולסיביים וחסרי סבלנות.

2. כותבים מסודרים מאוד: ילדים פרפקציוניסטים שמתעקשים לכתוב כל אות בצורה מושלמת. ילדים אילו יכתבו את האותיות בדיוק הנדרש אך כתיבתם איטית למדי והם משקיעים זמן באיכות הכתיבה ופחות בתהליכי הבנה.

3. כותבים “שוכחים”: ילדים שרכשו את הכתיבה כראוי, אך כשהם מגיעים לכתיבה עצמה, הם שוכחים כיצד כותבים את האות או המילה. דבר זה גורם להם לתסכול רב והם מתקשים להשלים את מלאכת הכתיבה.

4. כותבים ” רפויים”: ילדים הסובלים ממתח שרירים גבוה או נמוך ביותר יתקשו לעצב את הקווים בצורה ברורה מה שיוצר כתיבה חלשה וקווים לא ברורים (מעין חוטים). מי שסובל ממתח שרירים גבוהה יכתוב בנוקשות ולעיתים קרובות ישבר לו חוד העיפרון כי הוא מפעיל לחץ חזק מאוד בכתיבה.

5. כותבים “שגויים”: ילדים שלמדו כראוי כיצד לכתוב ולעצב את האותיות אך הם כותבים עם שגיאות כתיב רבות. שגיאות הכתיב השכיחות בקרב ילדים (בעיקר עד כיתה ד) השמטות של אותיות סופיות (א’, ה’, ע’ ,ח’) ושיבושים והחלפות בין אותיות שוות צליל (א-ה, ע ח-כ ) הבעיה בשגיאות כתיב היא חוסר ההבנה של המילה הנכתבת.

סיכום – חשיבות הכתיבה אצל הילד

יש קשר הדוק בין יכולת הכתיבה של הילד לבין יכולת ההבעה בעל פה ובכתב. כאשר הכתיבה אוטומטית יותר וברורה יותר, יש אפשרות לילד לארגן את המחשבה שלו, לגבש ולנסח רעיון וניתן לרכוש יכולות למידה מורכבות יותר. לכן, אין לוותר על הקנייה הדרגתית ומותאמת של מיומנויות הכתיבה והציור. שיפור תמידי של הכתב תורם ללמידה משמעותית ולמימוש הפוטנציאל של הילד. על כך נלמד גם בקורס פענוח ציורים בשילוב קלפי מודעות, בזום בכל העולם.

יש לשים דגש על הדברים הבאים:
1. יש לוודא כי הילד יושב על כיסא ומול שולחן המתאימים לגובהו בצורה זקופה.
2. יש לתרגל מיומנויות של מוטוריקה עדינה וכן החזקה תקינה של העיפרון.
3. יש להקפיד על רכישת האותיות בצורה ברורה ואוטומטית, למשל: לבקש מהילד לבטא את האות בקול רם כשהוא כותב אותה.
4. יש להקפיד על כתיבת שורה ישרה, רצוי אפילו במחברת עם משבצות.
5. יש לתרגל את הכתיבה בצורה מהנה באמצעות סיפור מצחיק שאפשר לכתוב לו סוף אחר, או דו שיח יומיומי בין חברים ועוד.
6. יש לאפשר לילד לצייר כמה שיותר את הרעיונות המרכזיים בסיפור שקרא ואחר כך לבקש ממנו לכתוב בשתי שורות את הרעיון במילים שלו.

שיהיה בהצלחה

המאמר פורסם בעיתון – אנחנו באמריקה, גיליון יוני 2019.

http://www.weinamerica.com/archive/

 

דיקלה גולסה M.A. בחינוך
מורה לעברית ויהדות,
מומחית בהוראה מתקנת,
מפענחת ציורי ילדים וגרפולוגית
מנחת קורס פענוח ציורים בשילוב קלפי מודעות
www.learningwithdikla.com
diklagolasa@gmail.com

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>