דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

חנוכייה לי יש – פענוח ציורי ילדים מיוחד לחנוכה

חנוכייה לי יש – פענוח ציורי ילדים לחנוכה

הסופגניות מתבשלות לאט, החיים עוברים להם מיום ליום, העבודה מתבצעת בהדרגה וכן הלאה. כך גם האומנות על כל סוגיה ורבדיה.

גם הציור מתפתח בשלבים כאשר מעבר חיובי ומוצלח לשלב הבא תלוי בבשלות של השלב הקודם, כאשר הבשלות עצמה – קשורה באופן הדוק לבשלות של כל המערכות בגוף: מערכת העצבים , מערכת השרירים , בשלות מנטלית , חברתית ועוד. בקיצור, אין באמת קיצורי דרך לשום מקום שאליו אנו רוצים להגיע.

תחילתו של ציור
כשהילד הצעיר אוכל סופגנייה הוא מתלכלך מאבקת הסוכר ומהריבה שנוזלת לו .למה? כי הוא כל כך נהנה לאכול עם הידיים והוא מתבונן בהן ובמוח שלו ה”ליכלוך” הזה עובר תהליכי רישום של ממש שבעוד כמה שנים זה יהווה את הבסיס של  הכתיבה.

דהיינו, המפגש עם האוכל באמצעות הידיים מגלה לילד את האפשרות לעשות סימנים. והסימנים הללו של הפירות או הגבינה הם סימנים שהעין קולטת אותם והמוח מעניק להם משמעות ואוגר אותם במרכזי זיכרון אשר נבנים במוח במיוחד למטרה של ביטוי על ידי סימנים וסמלים שתצא לפועל בזמן המתאים.

הילד מתחיל לצייר מגיל שנה וחצי בערך עד גיל שלוש וחצי לפחות, צורות שנראות לנו “קשקוש”. בעצם, הילד בשלב זה של חייו עסוק בתהליכים פנימיים שלו עצמו והציור שלו משקף אותם בלבד. הקשר לאובייקטים חיצוניים נוצר לאט עם הזמן וגם אז התהליכים הפנימיים ממשיכים בד בבד. אמנות של ממש.

מכאן יוצא שהסימנים האלה והקשקושים שהילד הצעיר עושה הם בעלי משמעות עבורו ולכן עלינו לאפשר לו לעשות אותם כמה שיותר. מפענחת מקצועית תיתן לכם את ההצצה לעולמו הפנימי של הילד.

כמו כן, השרבוטים הללו מתפתחים בשלבים, כמו כל דבר, זוכרים? יש להם סדר התפתחות מופלא ומרתק, הם עשירים בצבעים וצורות, והכי חשוב זה לדעת שהילד נמצא במסלול התפתחות בריא ומעניין. בנוסף, חוויית השרבוט הטבעי תורמת לילד לבטא את עצמו בדרך אחרת, ללא מילים, שעדיין הוא לא למד להגיד, וזה היופי הנגלה לנו.

מה התפקיד של ההורה בתהליך זה? 
לאפשר לו להימרח על הציור ולקשקש כרצונו. ההורה צריך “להתעניין” בתהליך הזה בדרך של התבוננות שקטה, לא לשאול שאלות, אפשר לשבת לידו ולשרבט לעצמנו על דף חלק כמו שהילד שלנו עושה ולהשתדל ליהנות, לפחות כמוהו.

חשוב לזכור כי התקופה העכשווית והאפיונים שלה קיימת רק ע כ ש י ו והיא הולכת ומשתנה ולא תהיה כמותה שוב, אז לתת לה להבשיל ולעבור שלב לאט ובאופן טבעי.

מה קורה עד גיל 5?

  1. תנועות הידיים של הילד הצעיר משתכללות והוא יוצר לעצמו מבחר של כ-20 שרבוטים (מבחר זה אוניברסאלי לכל ילדי העולם!!).
  2. הילד הצעיר יוצר חיבור מעניין בין השרבוטים שלו וממיין את שאר הצורות בעצמו. בד”כ הוא נשאר עם שרבוטים מעוגלים עם סימנים מסביבם או בתוכם.
  3. הילד הצעיר שוב בוחר שרבוטים שמעניינים אותו ואת השאר הוא פשוט מנפה מהדף, כלומר הוא פשוט לא יצייר אותם שוב.
  4. בהמשך הילד מחבר בין עוד שרבוטים שצייר ושכלל והם נראים לנו כמו מנדלות: מעין ‘שמשות’ שהתחום הפנימי שלהם מחולק לארבע באמצעות קו ישר לאורכו אשר ממרכזו יוצאים שני קוים לצדדים .

מכאן אנו למדים כי הדרך הטבעית של הילד להתפתח היא הציור החופשי והזורם שלו. כמובן שישנם דרכים נוספות, אך הדגש במאמר זה הוא על תרומת הציור להתפתחות שלו. במצב אידיאלי הילדים לא ‘יודעים’ שציור זה סמל שמייצג אובייקט. אלא שהאופציה הזאת מתבררת להם במהלך ההתפתחות הטבעית וכשהיא מתגלה לילד הוא חווה אותה כמו “קסם”. יש גם התפתחויות נוספות בגיל הצעיר: המלמולים הופכים למילים, הציור הופך לכתב ועוד.

לכן חשוב לזכור: יש לאפשר לילד לצייר באופן חופשי וטבעי. הורה שמצייר עבור הילד שלו לוקח ממנו את ההתפתחות העצמאית שלו וחבל. יש תהליכים שהילד חייב לעבור ועל כן נדרשת סבלנות. בזמן שאנחנו, ההורים, מלמדים את ילדינו את “הפרק הבא” הוא בעצם מפסיק את “הפרק העכשווי” שלו בחיים.

למידה=אושר

התהליך הזה של התפתחות הציור של הילד ממלא אותו באושר פנימי ולכן הוא רוצה ללמוד עוד ועוד. היעדר אושר משאיר ריק מסוים בתוכו שעלול להתמלא בחרדה או בהרגשה של “אני לא מספיק טוב”. וזו הרגשה שתלווה אותו עוד הרבה שנים קדימה, ואנחנו ההורים נצטרך להתמודד אתה בשלב בוגר יותר של חייו.

מה צריך להגיד לילד?

הנה לך דף חלק לבן, קח לך צבעים וצייר מה שאתה רוצה, אתה הקובע ,אתה הממציא, אתה המחליט הגדול על הציור שלך”

חנוכה בציורי ילדים

חג החנוכה הוא חג האור והוא טוב לנו בני האדם. למה? כי אנו מתואמים במיוחד לפעילות באור, במקומות מוארים שבהם אפשר להתמצא, בשמש נעימה ומלטפת שמאפשרת לראות את הדרך, בסביבה מוארת שבה אנו מרגישים בטוחים וחזקים.

וכל כך חשוב לנו האור כי הפחדים שלנו מתחבאים בחושך וכשחשוך לנו בנשמה אנו נחפש את האור. האור מסמל לנו טוב, והחושך מסמל לנו רע.

כמו כן, חנוכה מסמל לנו את המשפחתיות שמתקיימת סביב הדלקת הנרות של החנוכייה ומאפשרת את החיבור שלנו אחד לשני. דהיינו, החנוכייה מסמלת את התא המשפחתי והנרות הדולקים בה יסמלו את האור והביטחון של הילד המצייר. ​

למשל, ציור של חנוכייה עם קווים חדים וישרים תעיד על מצייר שפועל בצורה הגיונית, מציית לחוקים, קשוב מאוד לסביבה ומרצה אחרים. לעומת זאת, חנוכייה עם קווים רכים ועגולים יותר תעיד על מצייר שפועל מתוך הרגש, מכיל, קשוב לאחר ומתחשב.

פעם נתקלתי בציור של ילד שצייר חנוכייה עם סרגל בצורה מדויקת להפליא והתגאה בה ממש. זהו ילד צייתן וקפדן, בעל שליטה עצמית גבוהה מאוד, מאופק ומאוד חשובה לו המסגרת ומה שאומרים עליו. ילד זה מדחיק את רגשותיו ולא מאפשר להם לפרוץ החוצה. אגב, יש לציין שהוא צייר נרות שלא דולקים בה. גם זה מעיד על קרירות מצדו וחוסר רצון לספק הסברים. עוד אציין שילד זה נמנע בדרך כלל מיצירת קשר  עין עם הזולת.

ומה לגבי הגודל? ציור של חנוכייה ענקית שתופסת את כל הדף, מעידה על מצייר עם ביטחון עצמי גבוה מאוד, אוהב להשתלט על האחר ועל הסביבה, רוצה להיות תמיד במקום הראשון, קופץ ראשון בראש ונוטה לווכחנות. לעומת זאת, ציור של חנוכייה קטנה מאוד בדף בלי הרבה פרטים יכולה להעיד על מצייר חלש אופי, צנוע למדי, ביישן ומופנם.

אז מה הכי קסום בציורים שראיתי לחנוכה? ציור של חנוכיות מקסימות שמצוירות באמצע הדף בגודל מתאים (לא קטן מדי ולא גדול מדי) עם נרות דולקים והמון צבעים שמחים ומאירים, כאלה שעושים לנו טוב בלב. ציורים אלה מעידים על ילדים בעלי ביטחון עצמי, חברותיים, תקשורתיים עם הסביבה, אוהבים לשתף פעולה ואוהבים להתבלט היכן שצריך אך גם יודעים את מקומם. הנרות הדולקים אגב, מסמלים את ההרגשה הטובה של המציירים ואת ההסתכלות החיובית על החיים.

בברכת חג שמח ומלא באור,

דיקלה גולסה, M.A.  בחינוך

מורה לעברית ויהדות

קואצ’רית להעצמת בני נוער

מפענחת ציורים וגרפולוגית

Hebrewteacherla@gmail.com

 

 

 

 

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>