דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

חשיבות המוטוריקה העדינה להתפתחות השפה אצל ילדים

finemotor

מהי מוטוריקה עדינה?

מוטוריקה עדינה היא מכלול המיומנויות התנועתיות הדורשות את השליטה בקבוצות הקטנות של השרירים, הפועלות לשם השגת דיוק תנועתי ותיאום עין-יד.  בדרך כלל, רק חלקי גוף מסוימים (כף היד והאצבעות), פועלים לשם ההוצאה לפועל של התגובה המוטורית.

תהליך התפתחות המוטוריקה העדינה הוא רצף הנבנה נדבך על גבי נדבך החל מהלידה ולאורך כל שנות הגדילה של הילד.

למה רכישת מיומנות של מוטוריקה עדינה חשובה ביותר ומה הקשר שלה לפענוח ציורים?

כי כאשר ילדים מציגים קושי בביצוע מטלות היומיום, הבעיות עלולות להשפיע על הדימוי העצמי שלהם, על פיתוח כישורים וקשרים חברתיים, על התפתחות שפה תקינה, על ההתנהגות, על הישגים לימודיים ועוד. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון לבעיות במוטוריקה עדינה הוא השלב הראשון והחשוב ביותר לפני יישום של אבחון מעמיק ותוכנית התערבות בעקבותיו.

סממנים לאיתור מוקדם של קשיים במוטוריקה עדינה בכלל ובפענוח ציורים ואבחון כתב יד בפרט:

  1. עיכוב בהתפתחות של יד דומיננטית –  הילד אינו מציג דומיננטיות ביד מסוימת, ימנית או שמאלית, ולכן הוא נוטה להחליף את היד המבצעת במהלך ביצוע מטלות מוטוריות. הדבר לגיטימי עד גיל 4 או 5, אך לאחר מכן, זה עלול להצביע על בעיה.

 

2. קושי ברכישת מיומנויות חדשות כמו גזירה במספריים, כתיבה, העתקה. לדוגמה: תלמיד בעל קושי התפתחותי מתקשה לצייר אובייקט מוכר כמו בית, ומבקש לבצע פעולת העתקה מהמחשב. גם כאן, בתמונות הבאות תוכלו לראות שההעתקה אינה מושלמת וכן ארכה זמן רב (מדובר בתלמיד שלי שנמצא על הרצף האוטיסטי ויש לו לקות שפתית וקושי בתפיסה).

 

copy1

3. אבחון בפענוח ציורים ע"י מאבחן מוסמך: בהתפתחות הגראפית של הילד נוכל copyלראות כי הוא עובר מציור של קווים ועיגולים לציור של צורות הנדסיות כמו ריבוע ומלבן. השלב הבא יהיה חציית קו אמצע ליצירת שני משולשים. ילד עם קושי מוטורי יתקשה ביצירת קו האמצע, מה שעלול לפגוע ברכישת הכתיבה שלו. כמו כן, הציור יהיה לא שלם ברובו, קווים קטועים, אובייקטים מצוירים בצורה של ריחוף מעל פני הדף ועוד.

 

4. קושי בביצוע מטלות מורכבות כגון: גזירה, השחלת חרוזים, קריעה והדבקה.

5. קושי בהרכבת פאזלים או אף הימנעות ממשחקים הדורשים קואורדינאציה.

6. איכות קו ירודה, רטט קווי וקו בהיר או כהה עקב אי יכולת לווסת את הלחץ הרצוי על כלי הכתיבה (אחד מסימני המצוקה שאני מזהה בעבודתי כגרפולוגית ומתריעה על כך להורים).

 

מהי לקות שפתית?

לקות בשפה נקראת באנגלית : SLI (Specific Language Impairment) לקות בשפה היא כאשר יש לקות מסוימת בשפה, למרות תפקוד קוגניטיבי תקין בתחומים לא-מילוליים, ולא בגלל איחור התפתחותי כולל, אוטיזם או מחלה.

באופן כללי ניתן לומר כי, בד"כ, לקות שפתית אצל ילדים צעירים מאוד יכולה לחלוף עם הזמן בהנחה ויש טיפול משמעותי ותואם בעניין.

ילדים עם לקות שפתית מתקשים, בעיקר, במורפולוגיה ובתחביר. כלומר הם מתקשים במבנה תקין של המילה ושל המשפט. הם מתקשים במבנה טיעוני ובפונולוגיה (המבנה הצלילי של המילה). רוב הילדים הצעירים עם לקות שפתית מתקשים מאוד בהפקת צלילים נכונים של מילים.

מה הקשר בין לקות שפתית ומוטוריקה עדינה?

לקות שפתית נראית, בד"כ, ביחד עם בעיות נוספות בתחומי המוטוריקה, התפקוד הקוגניטיבי, הקשב והקריאה:

ישנם מחקרים שונים המצביעים על בעיות מוטוריות אצל ילדים לקויי שפה. הקשיים הם גם במוטוריקה גסה וגם במוטוריקה עדינה. בבדיקות מכלל האוכלוסייה כמחצית מהילדים לקויי השפה הם בעלי סרבול מוטורי ואילו בקרב ילדים מחינוך מיוחד עם לקות שפתית רוב הילדים הם גם בעלי סרבול מוטורי. הקשיים בהגייה שיש לילדים לקויי שפה מעידים, ככל הנראה, גם על קושי בתכנון מוטורי, רצף ותזמון.

עוד נמצא כי יש הקבלה בין התפתחות יכולת הקריאה להתפתחות יכולת הדיבור: הילד הקטן הלומד לדבר קולט את המילים בשלמותן בתור סמל של העצם המסוים, ולרוב גם של משמעות נוספת הנלוות אליו במסגרת המשפט השלם. רק בשלב מאוחר יותר מתחיל הילד לגלות את החלקים מהם מורכבות המילים ואת התכונות של אותם חלקים מבחינת המשמעות (סיומת, קידומת וכו'). אגב, גם מבחינת התחביר נשמר אותו סדר התפתחותי בלימוד הקריאה כמו בלימוד הדיבור: שמות עצם ופעלים בתחילה ואחר כך שאר חלקי המשפט. מילות הקישור באות בסוף.

(דרעין, ע. ד"ר 1984. נוירופסיכולוגיה והילד החריג. אוניברסיטת חיפה. הוצאת אורנים. עמ' 163-168).

מה הפתרון?

כאשר יש חשד ללקות שפתית במהלך שנות הגן יש לפנות לקלינאית תקשורת. משאובחנה הלקות יש צורך בבדיקת התחומים הנוספים (קשב ומוטוריקה). לגבי התחום המוטורי יש לפנות לבדיקה בריפוי בעיסוק. הבדיקה כוללת מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, התארגנות, שיווי משקל, קואורדינציה, יד דומיננטית ועוד. כמובן שרצוי גם לפנות למומחה בתחום פענוח הציורים וגרפולוג שייתן חוות דעת על הציור ואיכותו וכן על הרכיבים הנפשיים של הילד המניעים אותו בזמן הציור.

הטיפול צריך להיעשות בשילוב טיפול באומנויות, טיפול רגשי מכל סוג שיגרום לילד חוויה מהנה והנאה. כמוכן, יש לדאוג להעצים את הילד בכל שלב קטן של התקדמות והצלחה, והכי חשוב להקנות לו תחושה של מסוגלות.

בנוסף לכך, ניתן לעבוד בבית עם הילד על ציורים חופשיים, מעבר על תמונות מקווקוות, השחלת חרוזים, עבודות גזירה וקיפולי נייר, משחק בפלסטלינה, קשירת שרוכים ועוד.

יזדי-עוגב, א. (2005). אני לא קלוץ! יש לי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה. חדרה: הוצאת גבריאל

 מוזמנים לפנות אליי ולשלוח לי את הציורים של ילדכם לקבלת חוות דעת

בברכה,

דיקלה גולסה -חליווה 

בוגרת תואר שני בחינוך, מומחית בלקויות למידה,

מפענחת ציורים וגרפולוגית

Diklagolasa@gmail.com

 

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם באתר.

ניתן להשתמש בתגיות HTML ובתכונות אלה: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>