דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

שתי גדות לנהר – יחסים בין הורים ומורים

אז מי בעצם מחנך את הילדים שלנו?

התשובה הטבעית והמתבקשת היא שההורים מחנכים את ילדיהם מהרגע שהם הגיחו לאוויר העולם ועד בגרותם. ההורים הם אלה שהחליטו שהם רוצים לממש את זכות הולדת הילדים ועליהם לקחת את מלוא האחריות לכך לטוב ולרע.

אלא שכאשר הילדים נכנסים למסגרת בית הספר נושא “האחריות” מקבל משמעות קצת אחרת אצל חלק מההורים, כך מסתבר. המורה בכיתה, שיש לו אחריות רבה מאוד על חינוך ולימוד הילדים במהלך יום הלימודים, נאלץ לעתים להתמודד מול הורים תובעניים שחושבים שהמורה גם צריך לדאוג לילדיהם מעבר לשעות הלימוד ולהקנות להם ערכים שאותם עליהם לרכוש בבית מהוריהם הנכבדים.

לשמחתי במרבית המקרים הקשר בין ההורים למורים מבוסס על כבוד הדדי ושיתוף פעולה למען הצלחת ילדיהם בלימודים בפרט ובחיים בכלל. אולם, ברצוני לדבר כאן על ההורים שתופסים את המורה כספק שירות אותו ניתן לתבוע או לבקר לעתים קרובות ואף בלי לברור את המילים הנשלחות אליהם. ההורים הללו, לא פעם, פוגעים בראש ובראשונה בילדיהם. אין ספק שהמורה צריך להיות קשוב לרצונות ובקשות ההורים אך לפעמים הגבול מיטשטש והדברים יוצאים מכל פרופורציה ושליטה והמורה הופך להיות האשם העיקרי. אני אתן לכם מס’ דוגמאות מהשטח: לא יתכן שהורה יתקשר למורה לסלולרי הפרטי בשעות הערב המאוחרות וידרוש לדבר אתו באותו רגע על ילדו. על ההורה לכבד את זמנו הפרטי של המורה ולתאם מועד נוח לשיחה.

דוגמה נוספת היא שההורה מרשה לעצמו לפנות לרכז השכבה או אף למנהל ולהעלות טענות על המורה בלי לדבר על כך עם המורה בכבודו ובעצמו. דבר זה אינו אלא זלזול בתפקיד המורה והעברת מסר שגוי הן לילדו והן לתלמידי הכיתה.

דוגמה אחרת מגיעה מהורה שאמר למורה בכיתה: “תמצא מה לעשות עם הילד, זו הבעיה שלך”. הורה נכבד, בבית הספר קיים מדרג תגובות ולא ייתכן שתלמיד יפריע לכיתה שלמה ללמוד והמורה לא יטפל בכך. הפנייה אלייך נעשתה בכדי שגם אתה תסביר לילדך שהתנהגותו לא מתאימה ועליו לשפר אותה.

כמו שציינתי לעיל, מי שנפגע מכך הוא רק הילד עצמו. ההורה מעביר מסר שגוי לילד על תפיסתו את המורה ואת מערכת החינוך ותפיסה זו נחרטת בזיכרונו למשך שנים ומשפיעה על התנהגותו באופן שלילי. דבר זה מקשה על חינוך הילד הן בבית הספר, הן בבית והן במסגרת החברתית שלו.

עם זאת, ברצוני להבהיר כאן משהו: אין ספק שגם המורה טועה לעתים כי גם הוא, מה לעשות, כמו כל בן אנוש, רק בן אדם. יכול להיות שזה הגיל או התרגיל או הסביבה הלא נכונה. עדיין, יש לנהוג בכבוד ולתת למורה להסביר את הדברים. כמו כן, יש לשים לב לא לדבר ליד הילדים אלא בצורה דיסקרטית עם המורה ולנסות להבין על מה המהומה. והכי חשוב: המורה מלמד בכיתה והוא חייב להיות קשוב לכל 40 התלמידים בכיתתו ולהוריהם – משימה בלתי אפשרית בעליל!! אבל אין לו ברירה והוא משתדל לעשות זאת על הצד הטוב ביותר גם אם זה לא נראה לכם נכון באותו רגע בדיוק. תאמינו לי, אתם לא הייתם רוצים להתחלף אתו, נכון?!

ועוד משהו, הורים יקרים: זכרו!! אתם לא התלמידים בכיתה, זה לא אותו הדבר כמו שאתם בעצמכם הייתם תלמידים. זו תקופה אחרת, זה עידן חדש, זו שפה חדשה עמוסת טכנולוגיה ומרוקנת מיחסי אנוש. המורה הוא להטוטן שמשתדל לג’נגל בין אלפי משימות לבין רבבות התנהגויות של תלמידים שחלקן ניתנות לפתרון מיידי וחלקן ממש לא. ובלהטוט כמו שבלהטוט, פעם זה מצליח ופעם זה נכשל. ואם אתם ממש לא מסכימים עם המורה בשום אופן והגעתם למבוי סתום – וזו זכותכם המלאה – יש דרך לעשות את הדברים ולהיפרד בצורה יפה.

 בכל מקרה של שאלות בנושא, הנכם מוזמנים להפנות אליי

שלכם, דיקלה

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>