דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

“מה אתה דיסלקט??” – הכל על דיסלקציה וטיפול בה

דיסלקציה – הגדרה:

דיסלקציה היא לקות למידה שנולדים עמה, המתבטאת בהפרעה מסוימת בהליכים קוגניטיביים (ארגון המידע ועיבודו) הקשורים בכישורי שפה וקריאה. בקיצור, דיסלקציה היא לקות בקריאה.

דיסלקציה באה לידי ביטוי בדרכים אחרות בכל גיל: אצל תינוקות, נראה קושי בדיבור, אצל מבוגרים ישנו קושי בפענוח הקול, בקושי לאיית מילים ובעיקר בניסוח מסורבל.

רגע לפני שמתחילים שנת לימוד חדשה, חשוב מאוד לחזור לנושא רגיש זה ולציין מס’ דגשים.

למה? כי זה כבר לא סוד שהרבה תלמידים מתקשים בקריאה ולכן חשוב להסביר מדוע זה קורה להם ומה אפשר לעשות.

ראשית, ברצוני להבהיר כמה מושגים חשובים הנדרשים לפיתוח יכולת קריאה:

שליפה: היא היכולת לשלוף מילה מסוימת מתוך הזיכרון.

שיום: הוא קריאה בשם של עצמים, צבעים, אותיות או מספרים.

שטף : הוא הקצב והכמות של המילים שאדם מצליח לייצר בהתאם לדרישה, כמו למשל מילים שמתחילות באות מסוימת או מילים לפי קטגוריה מסוימת (פרחים, צבעים, מאכלים וכו’).

הבחנה שמיעתית: הבחנה שמיעתית היא היכולת להבחין ולהפריד בין צלילים דומים ועל ידי כך לפענח דיבור. הצלילים ב’ ופ’ הם דומים מאוד בתדר. אנשים עם קשיים בהבחנה שמיעתית מתקשים להבחין בין צלילים אלו. דוגמאות נוספות לצלילים דומים: ג’-ק’, ג’-ד’, ס’-ז’-ש’-צ’. אנשים עם לקות בקריאה מתקשים לתפוס את ההבדל בין צלילי דיבור והברות כמו ב’- ד’, בשל הקושי שלהם לחלק לקטגוריות בתחום הצלילים הנשמעים ולהבחין ביניהן.

שנית, ברצוני להבהיר מהו תהליך הקריאה התקין:

אז איך ילד לומד  ומצליח לקרוא? קריאה הוא תהליך אימון אמיתי למוח, הדורש מס’ צעדים יחד:

  • הבנת צלילי הדיבור השונים המרכיבים כל מילה ומילה.
  • דגש על סימנים, אותיות ומילים שונות.
  • חיבור צלילי דיבור לאותיות ולמילה.
  • הרכבת מס’ צלילים בצורה חלקה לתוך מילים שונות.
  • בניית דימויים ורעיונות.
  • השוואת רעיונות חדשים עם מה שכבר ידוע
  • היכולת לתאם בין המוח לעין.
  • אחסון הרעיונות בזיכרון.

שלישית, ברצוני להבהיר מה קורה לילדים המתקשים בקריאה בכיתה.

חשוב לציין כי, קשיים אלה אינם מוסברים על ידי לקות אינטלקטואלית [פיגור], לקות באברי החישה, או משתנים מתערבים אחרים (פיזיולוגיים, סביבתיים, חינוכיים, נפשיים וכו’).

בפועל, ילדים אלו מתקשים בהבעת רעיונות ומחשבות בעל פה. השילוב של לקות בקריאה וקושי בהבעה בעל-פה פוגע באפשרות של ילדים אלו להפגין את יכולתם ולתקשר בכיתה. שכן, דיסלקציה מתקשרת סטטיסטית לקשיים בשטף, שליפה, שיום והבחנה שמיעתית.

ילדים עם קושי בשליפה מתקשים להביע בעל-פה את מה שהם יודעים. ילדים עם קושי בהבחנה שמיעתית מתקשים להבין את המורה כאשר הכיתה רועשת. הם מתקשים יותר לזהות את הרצף הצלילי של מילים חדשות שהם שומעים בכיתה. כאשר המורה מתארת מושג חדש או סיפור חדש, ילדים אלו מתקשים לקדד אותו פונולוגית ולאחסן אותו בזיכרון. הם מתקשים יותר לזכור שם של אדם מסוים, למרות שאת כל הסיפור ואפילו את הרעיון המרכזי שלו הם זוכרים היטב.

מה עוד קורה לדיסלקטים? נוצר אצלם פער גדול מאוד בין יכולת הביטוי בעל פה שלהם לבין היכולת ביטוי בכתב. כמו כן, יש להם ריבוי שגיאות כתיב דבר המקשה על הבנת המילה הנכתבת, הם קוראים באיטיות רבה ולכן אינם מבינים את הרעיון המרכזי, הם מתקשים במיקוד הקשב בנושא אחד באותו רגע, הם רגישים מאוד ויצירתיים מאוד אך מתוסכלים כי הם לא מצליחים לממש את כישרונם. בנוסף, יש להם קושי בקואורדינציה והם חלשים במשחקים קבוצתיים.

רביעית, ברצוני להסביר מדוע חשוב מאוד לאבחן זאת.

ללא טיפול לקות הקריאה עלולה להוביל לבעיות נלוות מעבר לקשיי הקריאה הראשוניים שהתעוררו ולפגוע בהתפתחותן של מיומנויות למידה גבוהות יותר, כמו למשל,  עיכוב בתהליך הרכישה של כתיב תקין, קושי בהבנת הנקרא ופגיעה בכושר ההבעה בכתב‏. וכן, כפי שציינתי לעיל, קושי חברתי ותחושת תסכול בשל חוסר הצלחה לממש את יכולתם.

חמישית, ברצוני להציע מס’ פתרונות אפשריים:

כאן נכנסת במלוא הדרה ההוראה המתקנת, או ליתר דיוק, המורה להוראה מתקנת.

כלומר, מורה שיש לה שיטת לימוד ייחודית לקידום התלמיד וסיוע ברכישת אסטרטגיות למידה נכונות. כלומר, אין הכוונה “לרפא” את לקות הלמידה כי זה ממש לא אפשרי, אבל בהחלט ניתן לסייע לילד להתקדם ולצמצם פערים ע”י שימוש ביכולות אחרות שלו  בדרכים הבאות:

  1. לבסס את השליטה של הילד בהגיית אבני היסוד של אותיות השפה – על ידי תמונות, כרטיסיות זיכרון שונות, שירים וסיפורים קצרים.
  2. לתרגל עם הילד קריאת מילות תפל – הכוונה היא לתרגל קריאת מילים ללא משמעות על מנת להתמקד בצליל של האות ובתנועה בלבד. אפשרי על ידי המצאת חרוזים מצחיקים, שינוי אותיות בשמות, קריאת מילים מהמיליון ועוד.
  3. לתרגל עם הילד הכתבות שונות במבחר נושאים – רהיטים, מאכלים, חודשי השנה ועוד.
  4. ללמד את הילד קבוצות מילים, משפחות מילים, מוספיות (ות או ים).
  5. קידום קריאה שוטפת על פי קצב – באמצעות קריאת דיאלוג, קריאת הצגה או קריינות.
  6. להעלות לו את הביטחון העצמי ואת יכולת המסוגלות שלו להתקדם ולהצליח בקצב שלו.

לקביעת שיעורים פרטניים, ייעוצים ואבחונים מוזמנים לפנות אליי,

בברכה

דיקלה גולסה

מורה להוראה מתקנת

בעלת תואר שני בחינוך

מפענחת ציורים וגרפולוגית

 

 

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>