דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

מוכנות לכיתה א’ – פענוח ציורי ילדים – לוס אנג’לס

drawinginterpretation
http://www.weinamerica.com/wia/157/

האם הילד שלכם מוכן לכיתה א’?

איזו התרגשות מלווה את כל המשפחה לקראת העלייה של הילד לכיתה א’ כי יש כאן מעבר לשלב חדש בחיי הילד ובעצם, בחיי המשפחה כולה. למה זה כל כך משמעותי? כי מבחינת הילד, הוא מקבל אחריות גדולה מאוד על כתפיו הקטנות כי הוא “בוגר” דיו כדי להיות חלק מהחבר’ה הלומדים המעניינים יותר.
ומבחינת ההורים, יש שמחה מהולה בחשש ומלא שאלות המתערבבות זו עם זו: מי תהיה המורה שלו? האם היא תבין אותו ותוותר לו או דווקא תהיה קשוחה ותקפיד על לוחות זמנים והקשבה בכיתה? האם הילד שלנו ישחק עם חבריו בהפסקות או דווקא יעדיף לשחק לבד? והאם הלימודים מתאימים לו כעת ופחות המשחקים?

אז איך נדע באמת אם הילד מוכן או לא?

ישנם כמה תחומים שיש לבדוק על מנת לדעת בבירור אם הילד מוכן לקראת המעבר ל”עולם הגדולים- לבית הספר”:
1. התחום הקוגניטיבי- התחום הקוגניטיבי מדבר על היכולת העולה כל העת של האדם לחשוב, לשקול, להבין ולפתור בעיות. ילד בכיתה א’ צריך לחשוב בצורה לוגית יותר ולהבין את הנאמר במהלך השיעור, צריך אוצר מילים ושפה תקינה, ויכולת למלא אחר המשימות המועברות בכיתה על ידי המורה.

2. התחום החברתי- התחום החברתי מדבר על תהליכי ההתפתחות והשינוי של האדם ביחסיו עם סביבתו החברתית לאורך זמן: ליכולת לקשור קשרים עם אנשים אחרים ובסוגי הקשרים שהאדם יוצר לאורך חייו. ילד בכיתה א’ צריך להסתגל למצבים חברתיים מגוונים, להקשיב לחוקי הכיתה ובית הספר ולפעול על פיהם. הילד צריך גם לדעת להתמודד עם סיטואציות חברתיות שעולות כל העת ופתרון בעיות אחרת יתקשה.

3. התחום המוטורי- התחום המוטורי מתייחס לפעילות המערכת הנוירו מסקולרית, כלומר, לאופן פעילות מערכת השרירים והעצבים. את התחום המוטורי אנו מחלקים לשני תת-תחומים:
מוטוריקה-גסה: השימוש בקבוצות שרירים גדולות ליצירת פעילות נשלטת, המכוונת למטרה, כמו, ריצה, קפיצות, נסיעה באופניים, הליכה, טיפוס על סולם ועוד.
מוטוריקה-עדינה: השימוש בקבוצות שרירים קטנות ליצירת פעילות נשלטת המכוונת למטרה, בעיקר בעת שימוש בחפצים. לדוגמא: אחיזת עפרון, גזירה במספריים, כתיבה, השחלת חוט במחט, תפירה, החזקת ושימוש בסכין ומזלג, הקלדה במקלדת של מחשב ועוד. הילד העולה לכיתה א’ צריך לדעת לקפוץ, לדלג ולרוץ מבחינת המוטוריקה הגסה, ומבחינת המוטוריקה העדינה עליו לדעת להחזיק נכון את העיפרון, למלא שטחי צביעה, לגזור עם מספריים ולהדביק. כלומר לבצע את כל הפעולות של תיאום עין-יד הנחוצות כל כך בתהליך הלמידה.

4. התחום הרגשי- התחום ההתנהגותי-רגשי מדבר על ההתעניינות בסביבה הפיזית והאנושית (סקרנות ועניין), ביטוי רגשות באופן מותאם לסיטואציה, הבנת הדדיות ויחסי גומלין ביחסים חברתיים, יכולת ליצור קשר בין-אישי, הבחנה בין דמיון למציאות, הבנת מצבים שיש בהם סיכון. כמו כן, ריסון עצמי, שליטה עצמית, קבלת גבולות, התנהגות חברתית מקובלת, תחושה עצמית מאורגנת, הסתגלות למצבים חדשים, התנהגויות חיוביות ועוד. אין ספק שהגן הוא מסגרת חמימה ונעימה לילד, אך בכיתה א’ יש חוקים, עליו לדעת ללמוד לדחות את רצונותיו, לא לבכות מכל סיטואציה והכי חשוב הוא שביטחונו העצמי יהיה יציב.

מכאן ניתן להסיק כי ילדים שמציגים התפתחות תקינה בכלל התחומים שציינתי לעיל יהיו יותר מוכנים לעלייה לכיתה א’, לעומת כאלה שיחווה קשיים כאלה ואחרים.
אין ספק כי ילד שמגיע לא’ כשהוא בשל ומוכן ללמידה, יחווה חוויה יותר טובה, ירגיש יותר בטחון, ולרוב יגלה גם יותר מוטיבציה ורצון ללמוד ולהתאמץ.
לעומתו, ילד שמגיע כשאינו מוכן עדיין, יתקשה יותר להתמודד ויחווה יותר תסכול, כישלונות מצטברים וחוסר יכולת למלא דרישות שונות, ובאופן טבעי הילד והוריו עלולים לחוש דאגה ואכזבה.

למה חשוב כל כך שהילד יהיה מוכן לכיתה א’?

כי הילד חייב להפגין יכולת עמידה בלוח זמנים, יכולת לדחיית סיפוקים, להיות מרוכז בכיתה, לעשות גם מה ש”לא מתחשק” ולקבל הוראות מדמות סמכותית בכיתה.
זאת ועוד, להתמצא במבנה גדול ומסובך בהתחלה, להסתדר עם חברים אחרים, להיות מסוגל להתאפק ולוותר. וגם לשלוט במוטוריקה עדינה וגסה בהתאם לגיל וכן בהתאם לתהליכים תפיסתיים של פרוק וצירוף אותיות ומילים.
בנוסף, על הילד להיות בעל אוצר מילים ומושגים מספיק רחב שיאפשר ביטוי חופשי וגם הבנה של הנלמד. לתפוס כמויות ולהכיר פעולות חשבוניות בסיסיות, להיות מסוגל להתרכז בשיעור, לעבוד בקבוצות ולבצע מטלות בצוות וגם באופן יחידני.

איך מזהים מוכנות לכיתה א’ בציור?

כפי שציינתי במאמרים קודמים, אבחון ציורי ילדים היא שיטת הערכה בפסיכולוגיה בה אישיות הילד המצייר נראית דרך הציור. השיטה מבוססת ומוכחת כמדע מהימן מזה זמן רב. המחקר בתחום החל לפני כ-200 שנים, והוא קשור לתחום הגרפולוגיה. השיטה מסתמכת על מחקרים שנערכו על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, גרפולוגים ואנשי חינוך אשר מצאו קשרים בין ההבעה בציור והבחירות הלא-מודעות של הקווים והצבעים, לבין מאפיינים נפשיים ורגשיים של הילד.
יש לציין כי אבחון ציורי ילדים נועד לכולם בכל גיל, אך לילדים צעירים הציור הוא ביטוי ראשוני לעולמם, הילדים מתקשים לבטא את עצמם ולכן ציורים מספקים להם כלי חווייתי ומהנה בעצם מהותו להביע את רגשותיהם וחוויותיהם ולהציג את התפיסה שלהם על החיים. דהיינו, הילדים הצעירים משתמשים בציורים כאמצעי לגשר על הפער בין השפה שלהם לבין שפת המבוגרים, ובכך גם יוצרים קשר עם המבוגרים אשר מסביבם.
אבחון ציורי ילדים מאפשר לזהות את רמת המוכנות לכיתה א’ בדרך אחרת וייחודית שבה הילד המצייר לא מודע לכך שמאבחנים אותו ועל כן המהימנות והיכולת של המאבחן להציץ לתוככי נשמתו ולראות את רגשותיו, מחשבותיו, פחדיו ודפוסי מחשבתו.

מה אפשר לאבחן בציור?:

1. בתחום הקוגניטיבי: נראה את יכולות הלמידה של הילד: הבנת משימות, חשיבה לוגית, תהליכי זיכרון ועוד. בציור אני אבדוק האם לציור יש משמעות? האם הוא מתאים למציאות היומיומית? אילו פרטים מודגשים ואילו לא.

2. בתחום המוטורי: אפשר לראות את התפתחות המוטוריקה העדינה אצל הילד אשר תאפשר לו לכתוב בצורה טובה יותר, לגזור, להדביק ועוד, בכך שהציור יהיה מורכב בפרטים שמסודרים פחות או יותר בסדר נכון: האדמה, הבית והפרחים בתחתית הדף והשמים למעלה. כמו כן, אפשר לראות הבחנה בפרטים קטנים שבאים לידי ביטוי בציור של חלונות ודלת לבית, פירות על העצים, קן לציפורים על העץ ובכלל, קווים רצופים וגמורים וצורה יוצר מדויקת של הפרטים המעידה על שליטה.
לעומת זאת, אם אבחין בציור שבו אין סדר ושליטה של המצייר אשר באים לידי ביטוי בקווים חלשים ורפויים, לא גמורים ומרושלים בכלל. או אלמנטים שלא מצוירים כנדרש מבחינת היציבות שלהם כלל: בית, עץ ועוד, יציגו לנו קושי של הילד לאחוז את הצבע/כלי הכתיבה ובלבול רגשי (זה שייך גם לשליטה במוטוריקה הגסה: היכולת להתלבש לבד, לארגן את הילקוט ועוד)

3. בתחום הרגשי- נראה את הביטחון העצמי של הילד ויכולתו להתמודד עם קשיים ולבטים. בציור אפשר לאבחן את ההתאמה של הגיל של הילד ליכולת הציור שלו: השימוש בצבעים, הקווים הברורים והשלמים, עושר ציורי, הדגשת פרטים ודמויות שונות. יש התאמה בין הגודל של האלמנטים בציור לגודל הדף בפרופורציה נכונה ועוד.

4. בתחום החברתי – מעיד על היכולת של הילד לתקשר עם הסביבה, ליצור קשרים חברתיים עם בני גילו, לעבוד בצוות ועוד. בציור אבדוק את הקשרים בין האלמנטים השונים: דמויות משחקות יחד, פרפרים סביב הפרח וילדים מתבוננים. באופן כללי הציור יהיה מאורגן והגדלים פרופורציונאליים: פרחים קטנים יותר מהבית ומהעץ.

יש לציין כי אין בשלות מושלמת לילד בכל התחומים בצורה שווה. ילד יכול להיות בשל בתחום מסוים אך לא באחר. למשל, ייתכן שהילד כבר יודע לקרוא אך ילדותי ולא מסתדר עם חברים. לכן חשובה מאוד חוות הדעת המקצועית: האם הילד עדין אינו בשל, או שאולי לא למד שצריך לעיתים לוותר ולהתאפק? האם אינו בשל, או שיש לו קושי מוטורי שדורש טיפול? ואולי אפשרי פשוט להכין אותו לקראת הכניסה לבית הספר וללוות אותו בתקופה הראשונה באמצעות שיעורי השלמה? כפי שציינתי, זו בהחלט החלטה לא פשוטה להורים.

אז מה אפשר לעשות בכל זאת?

1. מומלץ לעודד את הילד כבר בשלב גן חובה להתנסות בכתיבה, בציור ובכלל בפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה בסבלנות ובהנאה.
2. יש לתת לילד משימות של השלמת נקודות בצורת אותיות או מספרים רציפים.
3. רצוי ללמד את הילד לזהות את האותיות ולדעת לכתוב אותן.
4. רצוי לרשום את הילד לחוגים שונים כדי שהוא ילמד עבודת צוות ומיומנויות חברתיות כמו שיתוף ונתינה לאחר.
5. יש ללמד אותו סדר וארגון ותרגילים של הבנת הוראות.
6. יש לתת לו מטלות שונות בבית ולראות האם יש ביכולתו לעמוד בהן לאורך זמן. כמובן, יש לסייע לו במידת הצורך.
7. רצוי להכין יחד עם הילד בחדר שלו סביבה לימודית מאורגנת ומסודרת לקראת הכניסה לבית הספר.

מתלבטים אם להעלות את הילד לכיתה א’?

מוזמנים לפנות אליי,
דיקלה, גולסה, בעלת תואר שני בחינוך,
מורה להוראה מתקנת,
מורה לעברית בתיכון יהודי בעיר,
מפענחת ציורים וגרפולוגית
לוס אנג’לס, קליפורנייה
1-323-847-0146
diklagolasa@gmail.com

המאמר הזה פורסם גם בעיתון “אנחנו באמריקה” – לוס אנג’לס

http://www.weinamerica.com/wia/157/

 

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>