דלג לתוכן
דיקלה - מורה להוראה מתקנת

עוד פעם הפרעת קשב???

שוב הילד לא רגוע: הילד מסתובב סביבי, מתיישב ושוב קם, בכיתה המורה מתלוננת ואפילו זה קצת מרגיש כאילו הוא נמאס על עצמו. ושוב עולה השאלה: מה יהיה עם הילד הזה? הפעם נדבר על “הפרעת קשב וריכוז”.

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בחברה, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. אגב, גם מבוגרים סובלים מאותה הפרעה, רק שאצלם ההתבגרות עשתה את שלה והתופעות הן קצת שונות, למשל: חוסר סדר וארגון, שכחה ועוד… אבל זה נושא לבלוג אחר.

אבל בגיל צעיר התופעה הזו ממשש לא נעימה. למה? כי כיום, עם מסר חד וברור להצלחה והצטיינות לימודית וחברתית, נגרם לחץ גדול מאוד על כתפיי הילד שגם ככה מתקשה לעשות פעולות בסיסיות, אז כל שכן לענות על שאלה מורכבת במבחן בה הוא מתבקש לכתוב מאמר בן שני עמודים ולהביע את דעתו בעניין, משימה שמלכתחילה נועדה אצלו לכישלון.

כיום רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, כי עד לשנים האחרונות היו הילדים בעלי ההפרעה “הקלה ” מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. אולם, הכיתות המאוכלסות במספר רב של ילדים אשר אינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד לפי צרכיו האינדיבידואליים השונים בנוסף לחוסר הידע שיש למורה, וכן, המודעות ההולכת וגוברת להפרעות רגשיות שונות בקרב ילדים ולצידן הרצון של ההורים לקחת אחריות על בעיות שקיימות לילדם, תורמת לעלייה המסחררת בקצב האבחונים ויחד איתם חיפוש התשובות הרלוונטיות.

חשוב לציין כי התפתחות הפרעת קשב וריכוז אינה מבוססת רק על גורם יחיד אלא על מכלול גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא. כמו כן, ההפרעה היא רב דורית, היא נוירו-ביולוגית ומבוססת על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו.

מסתבר, אגב, שכ- 35% מהילדים עם ADHD לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה. לעיתים קרובות מדי מתחיל הילד את דרכו בביה”ס בכישלון. חוסר חוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. גם ילדים מוכשרים ביותר, בעלי אינטליגנציה גבוהה, מראים תת הישגיות כרונית, למרות שחלקם מצליחים לעשות פיצוי ומגיעים להישגים סבירים אך לא על פי הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה שלהם, וזה מתכון מנצח לתסכול מתמשך.

איך נראית הפרעת קשב וריכוז ?
הורים ומורים יושבים עם ילדיהם שעות ארוכות, מסבירים ומלמדים אותם שוב ושוב, אבל הילד לא מצליח להבין… ההורים מתוסכלים והילד חש כי הוא מאכזב את כולם ובעיקר את עצמו בכל פעם מחדש. תמיד מדברים איתי על הפער הזה בין תפיסתם אותו כילד בעל יכולת לבין התוצאות. “הפוטנציאל” הזה הלא ממומש שב ועולה בכל שיחה ורק גורם ללחץ מצד כל הצדדים.

אחרי הכל, מסתבר שכשיש לילד חריגה מהנורמה או המקובלות החברתית, או אז הופכים החיים לקצת פחות נוחים ונעימים למשפחה כולה. בקיצור, הייאוש לא נעשה יותר נוח אלא להיפך, הוא מצטרף לתחושת הכישלון של ההורים וביחד הם יוצרים תערובת של האשמות הדדיות על כך ולתחושת כישלון מצד כולם.

אז אולי ננסה לחשוב אחרת? האכזבה שלכם, ההורים, נובעת מחוסר הידע שברשותכם וכתוצאה מכך מחוסר ההבנה והקבלה של הלקות. עיקרו של ידע בתחום זה, שלא הוצג לכם במידה מספקת, הוא בהשלכותיו על יכולת האומדן שלכם את חולשותיו של ילדכם מול כישוריו, מצד אחד, ושל חוסר גילוי והבלטה של התכונות החיוביות הטמונות דווקא באופיו המשובח, מן הצד האחר.

אז מה עושים ?
הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא, לא לכעוס על הילד אלא לנסות להבין אותו: זה לא שהוא לא רוצה, הוא פשוט לא מסוגל!! לכן, יש לעזור לו להצליח עד כמה שאפשר, למשל ע”י חלוקת המשימה לתתי משימות שניתנות להבנה וביצוע.

דבר נוסף, יש להפנות את העייפות המתישה, שחלקה הגדול נובע מההתמודדות הבלתי פוסקת עם כל אלה: עם הכעס, אי-הקבלה, האכזבה החוזרת ורגשי האשם, עם חוסר האונים ועוד, לטובת פעילות יצירתית משותפת עם הילד למשך כשעה אחת לפחות ביום מנותקים מהטכנולוגיה, למשל, לסדר עם הילד את הגינה, לשחק אתו בכדור בפארק ועוד. דהיינו לנסות ליצור שחרור ושלווה של כולם.

עוד משהו חשוב: באם עשיתם אבחון, חשוב ליישם את המסקנות שעולות ממנו. למשל: יש להתאים את אופי הלמידה לילדכם כפי שנכתב באבחון או כפי שקיבלתם בייעוץ. העזרה חייבת להיות קבועה לאורך זמן ולסייע לילדכם להתמודד עם המטלות הלימודיות בבית הספר. כלומר, יכול להיות שילדיכם לא מסוגל ללמוד “כמו כולם” – לקרוא את הטקסט ולענות על שאלות מידית ובצורה נכונה, אלא הוא זקוק לאסטרטגיות למידה אחרות, כמו למשל, לסמן במרקר בטקסט את הרעיון המרכזי ורק אז לענות על השאלה. לצורך כך עליכם לפנות למורה להוראה מתקנת.

זאת ועוד, באם נקבע ע”י הנוירולוג שיש לתת טיפול לבעיית הקשב, אל לכם להתעלם מכך ויש לבדוק את כל האפשרויות העומדות בפניכם: ריטלין, קונצרטה, תכשירים הומאופטיים ועוד. ההחלטה תהיה שלכם בסופו של דבר, אבל יש לערוך בדיקה מקיפה בעניין ולפנות למומחה בתחום. כמו כן, בהחלט ניתן לבדוק שינוי תזונתי שיכול לסייע מאוד לילדיכם.

ולסיום, יש לדאוג לסדר וארגון בבית בכלל ובחדרו של ילדכם בפרט: ילקוט במקום, ספרים במדף ושולחן למידה נקי מכל גורם שיכול להסיח את דעתו של ילדכם. כמו כן, יש להימנע מדרישה לסידור עצמאי תמידי ונזיפות חוזרות ונשנות על אי סדר כזה או אחר.

אתם מוזמנים לכתוב לי בנושא,

בברכה,

דיקלה גולסה – חליווה, M.A. בחינוך
מורה להוראה מתקנת
ויועצת להורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פענוח ציורים וגרפולוגיה

Write a comment

Your email address will not be published on the website.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>